הִילּוּךְ

הִילּוּךְ, הִלּוּךְm. (הָלַךְ) 1) walk. Keth.111a. Sabb.113b הִילּוּכְךָ של שבת thy way of walking on the Sabbath. Nidd.31a ה׳ רגלים faculty of walking.Gen. R. s. 20 ה׳ מעים כדרךוכ׳ (not בדרך) natural movement of the bowels (Ber.57b שלשול). 2) walking (lengthwise and breadthwise) through a field, as a form of taking possession. B. Bath. 100a; Y.Kidd.I, 60c. 3) = הוֹלָכָה, carrying to the altar. Zeb.I, 4. Ib. 15b ה׳ שצריך להלך (לילך) a carrying necessary for the purpose.